קיימות בראיה כוללת

יום רביעי, 20 ביוני 2012

The Future We Want


The Future We Want

Rio+20 Conference, Brazil 20-22 June 2012
20th anniversary of the 1992 United Nations Conference on Environment and Development (UNCED)

"Sustainable development emphasizes a holistic, equitable and far-sighted approach to decision-making at all levels. It emphasizes not just strong economic performance but intragenerational and intergenerational equity. It rests on integration and a balanced consideration of social, economic and environmental goals and objectives in both public and private decision-making."

"העתיד אותו אנו רוצים"ריו + 20 הוא שם ועידת האו"ם לפיתוח בר קיימא שהתקיימה בריו דה ז'נרו המתקיימת בעת כתיבת פוסט זה. הוועידה, אחת מהועידות החשובות בנושא, מתקיימת 20 שנה לאחר "פסגת כדור הארץ " שהתקיימה ב1992 בריו היוותה ציון דרך בקידום חשיבה סביבתית בעולם.
בכנס מתוכננים להשתתף  מנהיגי העולם, ארגונים לא ממשלתיים ואלפי משתתפים מהמגזר הפרטי. מטרת המפגש לעצב את האופן שבו אנו יכולים לצמצם את העוני,  לקדם את ההון החברתי ולהבטיח שמירה על איכות הסביבה. 
הדגש בועידה הוא על ההיבט הכלכלי של הקיימות והדיונים בו ממוקדים בשני נושאים עיקריים:
  • בנית כלכלה ירוקה להשגת פיתוח בר קיימא ולהוצאת אנשים ממעגל העוני
  • שיפור התיאום הבינלאומי לפיתוח בר קיימא
בועידה הוגדרו שבעה תחומים הדורשים עדיפות: מקומות עבודה הוגנים, אנרגיה, ערים בנות קיימא, אבטחת מזון וחקלאות בת קיימא,  מים,  אוקיינוסים ומוכנות לאסון.
בתחום "ערים בנות קיימא" ההתייחסות לעיר כגורם מוביל בפיתוח בר קיימא. העיר נתפשת כמוקד של רעיונות, מסחר, תרבות, מדע, פרודוקטיביות, פיתוח חברתי ועוד. הערים מהוות בסיס למוביליות חברתית וכלכלית ובהתייחס לכך שבשנת 2030 5 מיליארד איש יתגוררו בערים, יש חשיבות רבה בחיזוק העיר כמקום משגשג, הממשיך לייצר מקומות עבודה מבלי לפגוע במשאבי הטבע. האתגרים העיקריים  הדורשים טיפול הם חוסר מימון למתן שירותים בסיסיים, מחסור בדיור הולם ותשתיות שאינן עומדות בצרכים.
 נושא הקיימות כיום נמצא במרכז הדיון הכלל עולמי ובישראל הוא משתלב בהדרגה כחלק מסדר היום ברמה הלאומית, המוניציפאלית והעיסקית.
בשלוש השנים האחרונות קיימתי קורסים העוסקים בהיבטים העכשוויים של אדריכלות מקיימת. הקורסים ניתנו כחלק מתכנית לימודים להתמחות בבניה ירוקה, במסגרת לימודי התואר השני, בפקולטה לארכיטקטורה בטכניון. הקורס נבנה באופן ייעודי לתת כלים להתמודדות עם המורכבות התכנונית של נושא הקיימות והרב תחומיות המאפיינת אותו.
הקורסים היו מורכבים מסדרות של הרצאות שבחנו את עקרונות הקיימות ושילבו תיאוריה לצד מתן כלים פרקטיים לתכנון. העקרונות בחנו קריטריונים לאדריכלות ותכנון עירוני בר קיימא. התיאוריה סקרה התפתחות היסטורית של התנועות הסביבתיות וגישות שונות לנושאי הקיימות. הפרקטיקה התמקדה בהדגמת עקרונות התכנון המקיים באמצעות מקרי בוחן בולטים ומייצגים באדריכלות העכשווית הממחישים את הגישה הקונספטואלית ואת פיתוח הרעיון לכלל מימוש.
כחלק מדרישות הקורס נכתבו עבודות סמינריוניות בנושאים הרלוונטיים: מחזור מים ושימוש במים אפורים, תכנון עירוני רגיש למים, מניעת איי חום עירוניים, שימוש בצמחיה במרחב הציבורי וכו'.  חלק נכבד מן העבודות היו מקיפות ומעמיקות וריכזו ידע רחב תחת נושא אחד. אני רואה בבלוגים אמצעי להפצת הידע הנצבר וכמקור ידע חשוב לקהילת המתכננים ולציבור הרחב הרוצה להרחיב את הידע בנושא התכנון המקיים.
אדר' תגית כלימור
קישור לבלוגים של קורסים קודמים:


רשימת עבודות סמינריוניות 2009-2012

פרוט הרשימה המלאה של העבודות כולל קישורים ניתן למצוא בפוסט:

http://sus-eco-arch.blogspot.co.il/2012/06/2009-2012.html

רשימת עבודות:


רשימת עבודות:
1.       שילוב מערכות אנרגית רוח מתחדשת במרקם בנוי - הלמינה גרופר
2.      חומרי בנייה מודרניים בראייה בת קיימא - יאיר טיטלבוים
3.      אדריכלות דיגיטלית כמנוע לתכנון בר קיימא - הדס סופר
4.      החייאת מרקמים אורבאניים, הסבת מבנים נטושים למבני מגורים - הדר יונה וג'ניפר חגג
5.      תכנון מרחבים ציבוריים באזורים מדבריים - בת אל מלכה ורונית קליין
6.      טבע עירוני, כלים, מטרות ומסקנות - שרון דינור
7.      תכנון עירוני רגיש מים, כיצד ניתן להעשיר את מי התהום? - אלון וינגרטן
8.       תכנון הרחוב כחלק מתפיסת פיתוח בר-קיימא – איה שטרים

Works list:
  1. Integration of Renewable Wind Energy in Urban Fabric - Helmina Grupper
  2. Introduction to Low Impact Construction Materials - Yair Titelboim
  3. Digital Architecture as a Generator to Sustainable Design - Hadas Soffer
  4. Revitalization of Urban Fabric, Converting Abandoned Buildings into Habitable Spaces - Hadar Yonna & Jennifer Hagag
  5. Designing Public Spaces in Arid Zones - Batel Malka & Ronit Klein
  6. Urban Nature - Sharon Dinur
  7. Water Sensitive Urban Design - Alon Weingarten
  8. Street Planning as Part of a Sustainable Development - Aya Striem


1 - שילוב מערכות אנרגית רוח מתחדשת במרקם בנוי - הלמינה גרופר

אנרגיה ירוקה הופכת כיום ליותר ויותר נפוצה ובעוד ששילוב אנרגיה סולרית במבנה נעשית בקלות יחסית ועם תוצאות טובות, הדבר אינו קורה עם אנרגית רוח.
פנלים סולריים, בעלי צורה, יחסית, רגולרית קלים יותר לשילוב במבנים ודורשים פחות הכנות ובדיקות (צריך מקום שטוף שמש ומיקום הפנל בזווית האופטימאלית לקליטת הקרינה). טורבינות רוח, לעומת זאת, הן מתקנים בעלי צורה יוצאת דופן עבור מבנים, דבר המקשה על שילובם בבניין ובדרך כלל מסתכם בהצבתם חסרת המעוף על הגג. בנוסף, סביבה אורבאנית מבונה משפיעה רבות על משטר הרוחות ועלולה להקשות מאוד על ייצור החשמל בעזרת טורבינת רוח. מכל זאת משתמע ששילוב מוצלח של מערכות ייצור אנרגיה באמצעות רוח דורש בדיקות מקיפות יותר והאפשרויות לשילובן מוגבל יחסית.
עבודה זו באה לבדוק, באמצעות סקר ספרות, כיצד ניתן לשלב מערכות טורבינת רוח במרקם בנוי באופן יעיל ומוצלח, מהן הבדיקות הדרושות לשם כך. בעבודה אציג גם סוגים שונים של מערכות טורבינות רוח וכיצד ניתן לשלבן בתוך מבנה בצורה טובה ואף אסתטית.      


2 - חומרי בנייה מודרניים בראייה בת קיימא - יאיר טיטלבוים

חומרי בנייה הינם בבסיס הביטוי הפיזי של כל חזון אדריכלי הנדסי או עיצובי. האדריכלות, שהוגדרה באופן מסורתי כאומנות הבנייה, תפקידה לחבר את התרבות לסביבה הפיזית, הפונקציונאלית והטכנולוגית בה היא נמצאת. בתחילת דרכה הייתה האדריכלות קשורה באופן מיידי אל הסביבה והחומר ועשתה שימוש במשאבים המיידים והזמינים ביותר. לאורך ההיסטוריה, עם הקדמה  הטכנולוגית ושליטתו הגוברת של האדם על סביבתו, חל תהליך מדומה בו התנתק האדם מהתלות הבסיסית בחומרי הגלם המיידים, כפונקציה של יכולתו לייצר חומרים בעלי יעילות גובהה יותר לצרכיו. תהליך זה נעשה באופן מהיר ובלתי צפוי, ויצר מגוון בעיות סביבתיות. 

3 - אדריכלות דיגיטלית כמנוע לתכנון בר קיימא - הדס סופר

מהפיכת המידע והטכנולוגיה הביאה עימה שינויים משמעותיים אל תחום הארכיטקטורה. בשני העשורים האחרונים החלה להיווצר שפה אדריכלית חדשה, ונוצר מעבר מדיון ארכיטקטוני אודות מספרים אידיאליים פרופורציות נכונות ופראקטלים, אל חיפוש אחר קומבינציה של מידע וצורה גינרית
כן ניתן לומר כי זוהי פריחתו של התכנון בר הקיימא. ישנם מדדים בהם חייב המתכנן לעמוד בבואו לתכנן מבנה, אך ניתן לומר כי התכנון בר הקיימא הולך וחודר אל לב הקונצנזוס הן בביקוש שנוצר עבורו מצד המשתמש והן מצד היזם.
 עבודה זו באה לבחון את שילובן של 2 גישות תכנוניות אלו מתוך הטענה כי שילוב זה מוביל לטרנספורמציה בתהליך החשיבה התכנוני בר הקיימא, ומוסיף לו ערכי תכנון חדשים. טענה זו תיבחן באמצעות התמקדות במעטפת המבנים כמקרה בוחן.
מהם  אם כן, ערכי התכנון הדיגיטלי ואילו מהם גורמים למפנה בגישות התכנון בר הקיימא?
  

4 - החייאת מרקמים אורבאניים, הסבת מבנים נטושים למבני מגורים - הדר יונה וג'ניפר חגג

אחד הנושאים המדוברים ביותר בעולם בשנים האחרונות הוא הנושא של מצוקת הדיור. אנשים רבים בעולם נשארים מחוסרי בית בשל יוקר המחייה. לצד זאת, ישנם מבנים נטושים רבים בעולם אשר יכלו לשמש קורת גג לפחות לחלק מאותם אנשים. מבנים נטושים אלו מייצגים בזבוז חמור במשאבים, ובמיוחד במשאב הקרקע. במקום לנצל את הקרקע שעליה מבנים אלו נמצאים, שהיא קרקע מופרת, אנו בוחרים לבזבז חלקות קרקע בתוליות ולבנות עליהן מבנים חדשים.
מטרת המחקר בעבודתנו היא לבחון את הפוטנציאל הקיים בסביבה עירונית לאכלוס מבנים נטושים למטרת מגורים. 
בשל המחאה החברתית בארצנו, שהתעוררה בשנה האחרונה, עלתה פעמים רבות הטענה, ששימוש במבנים נטושים לצרכי דיור יכול להביא לפתרון מצוקת הדיור בארץ. ההתייחסות ברוב המקרים הייתה למבנים נטושים אשר נמצאים בערים הגדולות. ולכן, בחרנו למקד את התייחסותנו בעבודה למבנים נטושים אשר נמצאים בסביבה עירונית.
כמו כן, בחרנו לבחון דוגמאות הן מהארץ והן מהעולם, על מנת שנוכל לזקק את הסיבות אשר השפיעו על הצלחת אכלוס המבנים או כישלונו ללא קשר ישיר למיקומם בעולם ולמשטר המקומי. מטרתנו הייתה לבחון אילו מן המרכיבים האלו ניתן ליישם על מנת לגרום לאכלוס המבנים הנטושים בערים הגדולות בארץ להצליח.


5 - תכנון מרחבים ציבוריים באזורים מדבריים - בת אל מלכה ורונית קליין


מטרת המחקר היא לבחון את העקרונות העומדים בבסיסו של תכנון מרחבים ציבוריים באקלים מדברי ושילוב טכנולוגיות חדשות בתכנון.
תכנון ביו אקלימי של מרחבים ציבוריים מהווה אתגר תכנוני שמעסיק מתכננים באזורינו שנים רבות. אומנם על נושא התכנון הביו-אקלימי במדבר נעשו מחקרים רבים, אך נושא המרחבים הציבוריים והשהייה בחוץ כאשר האקלים הוא קשה מעלה שאלות חדשות לגבי תכנון מרחבים ציבוריים. עבודה זו תנסה לעמוד על העקרונות העומדים מאחורי תכנון מרחבים ציבוריים ולשאוב הצעות לפתרון מן העבר ומפרויקטים חדשים.

6 - טבע עירוני, כלים, מטרות ומסקנות - שרון דינור


טבע עירוני ושילובו במערכת עירונית מתקיים במגוון צורות במגוון מקומות בעולם ובארץ . בעבודה זו אתמקד בראיה הכוללת לאתרי טבע במספר ערים על מנת ללמוד מדוע עדיף לקדם תכניות טבע עירוניות בתוך המערכת הסטטוטורית.
עבודה זו תעסוק בחלק הראשון בהגדרת הטבע העירוני ,אבחנת השימוש בו כתשתית עירונית ,המטרות שניתן להגיע אליהן בעזרת מערכת טבע בעיר כמו גם הבעיות והאתגרים שהיא מעלה. אנסה להציג מספר כלים באמצעותם ניתן לפתח תכנית מסודרת לניהול רשותי. החלק השני של העבודה יעבור לבדיקת יישומן בפועל של מספר תכניות כאלו בארץ ובעולם ומהן התנאים שהולידו אותן. החלק האחרון של העבודה יעסוק בחשיבות של הטמעת תכניות טבע עירוניות כחלק ממערכת חוקים עירונית. אביא לבחינה את תכנית מתאר ירושלים על משמעותיה היותר רחבות, הפוליטיקה שתופסת עליה טרמפ האנשים שמניעים את קידום התכנית. אנסה להסיק על ההשפעות המרחביות שיכולות להיות לתכנית זו בעתיד בעיקר במזרח העיר. החלק האחרון הוא הדיון שיעסוק בשאלת המחקר מדוע חשוב להטמיע תכניות טבע עירוני במערכת הסטטוטורית.


7 - תכנון עירוני רגיש מים, כיצד ניתן להעשיר את מי התהום? - אלון וינגרטן

האינטרס הסביבתי הראשון במעלה הוא  קיומם ארוך הטווח של מאגרי המים הטבעיים ושימורם של בתי הגידול הלחים הטבעיים ושיקומם. לשם כך נדרש ניהול בר- קיימא של אקוויפר ההר ואקוויפר החוף.
מלבד האינטרס הסביבתי הראשי של קיימות מאגרי המים הטבעיים ושימור בתי הגידול הלחים, קיימים גם היבטים סביבתיים הנוגעים לאספקת המים והמענה לביקושים מתוך מזעור נזקים, למבנה הכלכלי של משק המים, למבנה הרגולציה ודרכי השיח הציבורי.
בעידן של אפקט חממה מואץ, שינויי אקלים גלובליים, פיצוץ אוכלוסין ועיור מואץ, המערכת האקולוגיות של כדור הארץ עומדות על סף קריסה. הסיבה להתחממות כדור הארץ שנויה במחלוקת, לא ברור עם היא תוצאה של מודרניזציה, הגורמת לשחרור כמויות לא מבוטלות של גזי חממה לאטמוספרה, או בעצם תהליך מחזורי טבעי שהכוכב שלנו חווה. בכל אופן, המציאות היא כזו שקצב התרחשות הדברים הוא פי כמה יותר מהיר ממה שחזה המדע בעשור הקודם. כיום, קיים מחסור עולמי במים וזיהומם נעשה שכיח. הפשרת הקרחונים, סופות אימתניות ובצורות ממושכות, הביאו למציאות של משבר מים ומזון כלל עולמיים.


8 - תכנון הרחוב כחלק מתפיסת פיתוח בר-קיימא – איה שטרים


עבודה זו עוסקת בתכנון מרחב הרחוב, נושא המחקר הוא רחובות בעלי מאפיינים סביבתיים המייצרים עיר בת קיימא.
שאלת המחקר תוהה על קנקנו של מקום הרחוב בתכנון ערים סביבתי, האם ניתן לאגד אסופת כלי תכנון אשר יחד יוכלו להתאים כל רחוב קיים לדרישות עיר מקיימת- חברתית, כלכלית וסביבתית?
כלי המחקר בעבודה זו הם סקירת ספרות בנושאים: המרחב הציבורי, תכנון ערים, רחובות ותכנון סביבתי. נסיון ליצור חיתוך בין הנושאים והתיאוריות התכנוניות ולהתמקד בחלקים הנוגעים למרחב הרחוב.



רשימת עבודות סמינריוניות 2009-2012

תחום הקיימות במהותו הוא בינתחומי ומתייחס לכל רמות התכנון. מתוקף כך קיים בחלק מהמקרים קושי בסיווג העבודות לקבוצות משנה. הרשימה מרכזת את מגוון עבודות הסטודנטים שנעשו במהלך השנים. המיון מהווה מסגרת כללית המאפשרת נגישות נוחה לנושאים השונים.
תיאוריה
כלים להערכה
קיימות עירונית
טבע בעיר
אנרגיה, מים ומעטפות חכמות

רשימת ההרצאות

הרצאת מבוא על קיימות בראיה כוללת – הגדרת המושג קיימות, מתן רקע כללי והארת מורכבות השיח בנושא. הצגת מבנה הקורס והמטלות הנדרשות.
רקע לפיתוח בר קיימא – סקירה היסטורית על התפתחות החשיבה המקיימת, הקיימות בתרבות המקומית הורנקולרית, טביעת הרגל האקולוגית – משמעות המונח והקשרו לבניה הירוקה.
גישות ומגמות בתכנון מקיים – התפתחות גישות סביבתיות: מהגישה הביוצנטרית המעמידה את הטבע במרכז, לגישה האנטרופוצנטרית הפועלת לסיפוק צרכי האדם והבטחת טובתו באמצעות במחקר שכלתני-מדעי, לגישה המהווה סינתיזה בין שתי הגישות המתמקדת בחיפוש האיזון בין צרכי האדם והטבע ויחסי הגומלין המתמשכים ביניהם.
הקרקע כמשאב מתכלה - מדיניות ציפוף ועירוב שמושים ככלי לשמירת הקרקע, החייאת מרקמים ומבנים עזובים, החייאת brown-fields, איזון בין שטחים בנויים ופתוחים, שימוש בגגות.
תכנון תחבורתי בראי הקיימות – האמצעים להפחתת היוממות כמנגנון מפתח לצמצום השימוש בתחבורה פרטית ובתחבורה בכלל ולעידוד תנועת הולכי רגל ואופניים,
תכנון באמצעות אנרגיה פסיבית – העמדת המבנים להתחשבות בתנאי האקלים, קליטת חום, אגירת חום, הצללה, אוורור טבעי, תאורה טבעית באמצעות הפניית פתחים וגודלם ,שימוש במדפי אור, גגות ירוקים וכו'.
אנרגיה מתחדשת ושילובה בתכנון אזורי, עירוני וברמת המבנה הפרטי – מקורות לאנרגיה מתחדשת ואפשרויות יישומן בתכנון סביבתי ובתכנון מבנים: אנרגיה סולרית באמצעות חימום מים ופוטוולתאי, אנרגיה גיאותרמית, אנרגית רוח, אנרגית גלים, הידרו אלקטרית, ביו אלקטרית וכו'
מעטפת הבניין – המעטפת כתווך בין הפנים והחוץ מהווה מרכיב מרכזי בבקרת האקלים בבנין באמצעות בידוד, הצללה או החדרת אנרגיה בהתאם לעונות השנה ואספקת אוורור טבעי. המעטפת מאפשרת חדירת אור מבוקרת ויוצרת קשר ויזואלי עם החוץ.
טבע עירוני וטבע בבית - תפקיד הצמחייה בתכנון העירוני ובתכנון המבנה - תכנון נוף מקיים באמצעות שימוש בצמחיה מקומית חסכונית במים, נוף אכיל, חלחול, מניעת איי חום, אגנים ירוקים לטיהור מים, צמחיה לטיהור אויר במבנים וכו'.
חסכון במשאבים, מחזורשימוש בחומרים ממוחזרים – הצגת הגישה של "Cradle to Cradle" לעולם ללא אשפה. חסכון במים ומחזור מים אפורים ושחורים,שמירת תכסית מחלחלת ותכנון להחדרת מי נגר עילי, מחזור פסולת אורגנית, מחזור פסולת בנין, סוף חיי הבניין.
עתיד הגישה הסביבתית והבניה הירוקה – הרצאת סיכום