חומרי בנייה הינם בבסיס הביטוי הפיזי של כל חזון
אדריכלי הנדסי או עיצובי. האדריכלות, שהוגדרה באופן מסורתי כאומנות הבנייה,
תפקידה לחבר את התרבות לסביבה הפיזית, הפונקציונאלית והטכנולוגית בה היא נמצאת.
בתחילת דרכה הייתה האדריכלות קשורה באופן מיידי אל הסביבה והחומר ועשתה שימוש
במשאבים המיידים והזמינים ביותר. לאורך ההיסטוריה, עם הקדמה הטכנולוגית ושליטתו הגוברת של האדם על סביבתו,
חל תהליך מדומה בו התנתק האדם מהתלות הבסיסית בחומרי הגלם המיידים, כפונקציה של
יכולתו לייצר חומרים בעלי יעילות גובהה יותר לצרכיו. תהליך זה נעשה באופן מהיר
ובלתי צפוי, ויצר מגוון בעיות סביבתיות.
Powered by Upload PDF
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה